החלטת משטרת ישראל להפעיל מחדש את מצלמות המהירות
בימים האחרונים אירעו מספר תאונות דרכים קשות שבהן קיפחו את חייהם כ -10 בני אדם. בתגובה לכך משטרת ישראל החליטה להפעיל מחדש את מצלמות המהירות אשר בית המשפט פסל את השימוש בהן בשנה שעברה (בשנת 2018).
דעה משפטית:
משטרת ישראל טוענת שמפעילה את המצלמות שוב עקב חוות דעת חדשה שמוכיחה שהמצלמות הן אמינות ורמת הדיוק שלהן היא גבוהה. משטרת ישראל בתחילה החליטה לאשרר את המצלמות דרך מכון התקנים וטענה כי אכן עשתה כן. במשפט שהתנהל בסוגיה זו הובהר שאכן המצלמות לא קיבלו את אישור מכון התקנים ולכן נפסל השימוש בהן. כעת המשטרה טוענת כי ישנה חוות דעת חדשה (אולי מטעם הטכניון – לא ברור מהיכן) כי המצלמות תקינות ומדויקות.
אם כן ניתן לקבוע את הדברים הבאים:
1. חוות הדעת החדשה עדיין לא עמדה במבחן בית המשפט וייתכן כי יתברר שהבדיקות שבוצעו אינן מניחות את דעתו של בית המשפט. לכן ישנה סבירות כי המצלמות תיפסלנה שוב.
2. המשטרה בהתחלה החליטה שמאשררת את המצלמות דרך מכון התקנים הישראלי. השאלה היא מדוע לאחר הכרעת בית המשפט לא פנו שוב למכון התקנים כדי לאשרר את המצלמות כנדרש בהתאם לתנאים של המכון? מדוע פנו למקום אחר כדי לקבל את חוות הדעת, האם ייתכן כי הבינו שהמצלמות שוב לא יעברו את מכון התקנים עקב תנאים מחמירים? האם ייתכן שפנו למקום אחר לקבל חוות דעת משום ששם התנאים פחות קפדניים?
שאלות אלו ועוד יעמדו בפתחם של בתי המשפט לאחר הפעלת המצלמות מחדש והפקת דוחות כנגד נהגים, וכאמור ייתכן כי שוב בתי המשפט יפסלו את השימוש בהן.
דעה אישית:
אני סבור כי הפעלת המצלמות מחדש מעידה כי קובעי המדיניות מחפשים את הפתרונות הקלים והזולים ביותר שלא דורשים מאמץ וחשיבה. הפעלת המצלמות מחדש היא פעולה לא נכונה ואינה מהווה פתרון לבעיית תאונות הדרכים הרבות בישראל.
הנה מספר סיבות מדוע לא להפעיל ולא להציב מצלמות חדשות:
1. לא ברור איזו חוות דעת משפטית יכולה לאפשר למדינה להפעיל מצלמות שלא עברו את מכון התקנים?
ככל הנראה התשובה היא שחסר כסף בקופת המדינה, וככל הנראה שגם הדוחות הבאים לא יעברו את מבחן בית המשפט.
2. המדינה משקיעה מאות מיליונים מכספי ציבור בהצבה והפעלת מצלמות מהירות חדשות, כאשר לא ברור מה הקשר שלהן למניעת התאונות. אין שום מחקר אמפירי הקובע שהמצלמות מונעות תאונות דרכים.
3. יעילות מצלמת המהירות היא נקודתית, בדיוק באותה נקודה שהיא מוצבת נהגים שמאטים ומיד לאחר מכן מגבירים שוב את מהירות נסיעתם. בחלק מהמקרים המצלמות אף גורמות לתאונות דרכים לנוכח בלימות פתע של נהגים.
4. המשטרה מפחיתה נוכחות של ניידות בכבישים, כי המצלמות מספקות את צרכיה הסטטיסטים. ניתן לומר כי המצלמות פוגעות בביטחון הציבור משום שהן מונעות נוכחות ובולטות של ניידות דבר שמגביר את ביטחון הציבור ומונע עבירות ותאונות.
5. עקב ריבוי דוחות, נהגים רבים מגיעים לבתי המשפט ובכך יש עליה משמעותית בעומס על מערכת המשפט, ועל המשטרה והתביעות. העומס שנוצר אינו מאפשר לבתי המשפט ומערכות אכיפת החוק להתמקד בעבירות מסוכנות.
6. המדינה מעבירה מסר כפול לאזרחיה, מצד אחד מתירה בחקיקה מהירויות גבוהות יותר, למשל היום כדי לקבל הזמנה לדין בדרך עירונית צריך לנהוג במהירות כמעט כפולה מהמותר (כלומר כמעט 100 קמ"ש) ומאידך המדינה מפעילה אכיפה מאסיבית של עבירות מהירות באמצעות מצלמות שבכל פניה מנפיקות דוחות ונקודות כנגד אזרחים.
לסיכום
הגברת נוכחות ובולטות בכבישים, הסברה לציבור, ואכיפה של עבירות מסכנות חיים, הם אלה שמונעים תאונות דרכים ולא סחיטת כספים מיותרת של מצלמות המהירות.
משרד עורכי דין תעבורהגל מוטאי ושות' מורכב מעורכי דין שוטרים, תובעים, בוחני תאונות בעברם במשך עשרות שנים. בשנים האחרונות משמשים כסניגורים בתחום התעבורה ועוסקים בתחום התעבורה בלבד. המשרד עוסק בתחום זה בלבד ובעל הישגים מדהימים בשנים האחרונות ברמה הארצית.
טל לייעוץ וייצוג בכל הארץ: 050-2266882
אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל הנוקט פעולה או נמנע מנקיטת פעולה לאור האמור לעיל עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.
המאמר נכתב ע”י עורכי הדין גל מוטאי ושות' בעלי עשרות שנות ניסיון בתחום התעבורה.
כל הזכויות שמורות למשרד עו”ד תעבורה גל מוטאי ושות'
