לאחר תאונת הדרכים עם האוטובוס והרכב הפרטי אתמול (29.09.2021) שבה נהרגו 5 בני אדם מתוכם 3 ילדים ועשרות פצועים קל עד קשה, מתחדדת יותר ויותר השאלה מה עושה מדינת ישראל כדי למנוע תאונות דרכים ולהציל חיי אדם בכבישים. התשובה לשאלה זו מתחלקת לכמה מישורים.
תחום האכיפה ונוכחות של משטרת ישראל בכבישים
בשנים האחרונות קיימת מגמה ברורה של צמצום כוחות המשטרה בתחום הפלילי ובתחום התעבורתי. את ההוכחה לכך ניתן לראות בפשיעה הגואה בכל בארץ הכוללת רציחות יומיומיות וסחיטת דמי חסות בעיקר ביישובים הערביים. ניתן לראות בבירור שהמשטרה מודעת ובוחנת את האירועים אך אין בכוחה להתמודד איתם, הן מבחינת הסגל הפיקודי והן מבחינת מצבת כוח האדם שלה.
משטרת ישראל מאד מצומצמת בכוחות של שוטרים וניידות בכל תחומי הטיפול בתחום התעבורה. מספר השוטרים מועט וכך גם מספר הניידות. כתוצאה מחוסר נוכחות משמעותית של משטרת ישראל בשטח, הכבישים נראים כמו זירת קרב וכל יום מקפחים את חייהם בני אדם בכבישים ועשרות נפגעים.
המשטרה כדי להתמודד עם חוסר בתקציבים וחוסר בנוכחות של שוטרים וניידות פרסה מספר רב של מצלמות בכבישי הארץ שלא רק שלא מספקות שום פתרון ושום הרתעה אלא גם המצלמות בעצמן הפכו לבעיה שיוצרת עומס מיותר על בתי המשפט. חשוב לציין שאין שום קשר בין מצלמות והצבתן למספר התאונות בכבישי הארץ.
ניתן לסכם את פעילותה של משטרת ישראל בכך שאין נוכחות של שוטרים וניידות, אין הרתעה ואין אכיפה מספקת.
תחום החקיקה והתייחסות המדינה לתאונות בדרכים
בשנים האחרונות לא נחקקו חוקים בשום תחום שנוגע לצמצום תאונות הדרכים אולם נחקקו חוקים ויתווספו בקרוב חוקים שמטרתם העיקרית היא צמצום העומסים הקיימים על בתי המשפט.
למשל בחקיקה שאושרה לפני כ 3 שנים בהקשר לעבירות המהירות, המדינה כדי להוריד עומס מבתי המשפט קבעה כללים שמסכנים חיי אדם באופן ברור וחד משמעי.
שינויי החקיקה והרף החדש שנקבע לעבירות מהירות לפני כ- 3 שנים הוא אחד הגורמים לריבוי תאונת הדרכים הקשות בעיקר בדרך עירונית.
על פי הרף החדש שנקבע, היום כדי שנהג יוזמן לדין בדרך עירונית צריך לנסוע במהירות של 96 קמ"ש במקום 50 קמ"ש, וזאת לפני ההפחתה של 5 קמ"ש המבוצעת על ידי משטרת ישראל.
ואם עוברים לכביש 6, שבה המהירות המותרת היא 120 קמ"ש, נהג צריך לנסוע במהירות של 176 קמ"ש לפני ההפחתה כאמור, כדי לקבל הזמנה לדין.
האם כך המדינה נלחמת בתאונות דרכים? הרי לפי חוק, ניתן לנסוע בתוך העיר במהירות של כמעט 100 קמ"ש ועדיין להסתכן בקנס בלבד!
ככל הנראה השינויים שבוצעו לא הקלו מספיק מעומסים על בתי המשפט וכעת המדינה כדי להשיג את המטרה צפויה לפגוע משמעותית בזכויות האדם, במסווה דה פליליזציה של עבירות הקנס.
מדובר בהצעת חוק לפיה כל עבירות הקנס תהפוכנה לעבירות מנהליות, כך תימנע מהנהגים האפשרות להגיש בקשה להישפט, להגן על עצמם ולהוכיח את חפותם, ומנגד להגדיל את קופת המדינה ככל האפשר.
אם מסכמים את פעילות המדינה במניעת תאונות דרכים ניתן לראות בבירור שמדובר בעשייה השואפת לאפס עשייה.
מה הפתרון? כיצד נלחמים בתאונות דרכים?
בקצרה אומר כי הפתרון הוא השקעה בחינוך והסברה לציבור, הגדלת כוח משטרה באופן משמעותי ואכיפת עבירות מסכנות חיים, חיזוק כוח התביעה במשטרת ישראל והגדלת מספר התובעים והשופטים במערכת המשפט.
