עין הנץ בשירות המשטרה. להיות עם חופשי בארצנו??? האומנם?!
חשבת פעם על היותך עכבר מעבדה מנוטר ומאובחן בכל זמן, על ידי גורמי ממשל, יכול להיות מצב שאתה מצולם כל הזמן, לא רק אתה אלא ילדיך, משפחתך, חבריך, ממש חי בתוך קופסא, כאשר מערכת משוכללת של זיהוי פנים שנקראת "עין הנץ" עוקבת אחריך בתחום הציבורי בין השאר בכביש, בפארק, בעיר, בחוף הים, בהפגנה, בדרך מ… ואל… והמידע נצבר עליך על חבריך וילדיך.
ניתן לראות קווים מקבילים בין מערכת עיץ הנץ לבינה מלכותית. למעשה, ניתן לדעת על הרגליך בריאותך, מידע פלילי, תחביבך, תפיסתך הפוליטית, השכלה דת מין צבע וכו'.
המידע מתורגם לעברך, להווה שלך ואף לעתידך על פי הרגליך. דבר אינו נסתר הכול גלוי והמידע נצבר.
זוכרים כמה נסערנו כשגילינו כי מערכות השב"כ עוקבות אחרי חולי קורונה אם מקפידים על בידוד או לא? לדעת רבים הנושא מתגמד לעומת מערכת איסוף המידע של "עין הנץ"
זוכרים כמה נסערה המדינה כאשר הודיעו כי יופקו דרכונים ותעודות זיהוי ביומטריות, וחששנו כי המידע ידלוף?
למעשה מצב זיהוי הפנים הביומטרי של מערכת "עין הנץ" היא חדירה ופגיעה בפרטיות.
הרקע:
בשנת 2013 נתקבלה המערכת במשטרה ובשנת 2015 הוכנסה המערכת לניסוי בערים כמו אשדוד ובעוד ערים.
כשבתחילה היו מצלמות בנת"צים, ברמזורים, בפרקים, במקומות הציבוריים. כאשר המטרה הייתה לסייע למשטרה לצורך מניעת עבירות וגילוין, תפיסת עבריינים, ומניעת טרור. שהאינטרס הציבורי היה להתמקד בפרטים דוממים כגון מספרי זיהוי של כלי רכב, בחינת אנשים חשודים למניעת פעילות חבלנית עוינת, ויצירת עיר בטוחה במקומות ציבוריים למניעת קטטות, ונדליזם, וכיוב'.
אולם הדבר גלש "לעין הנץ" בכדור רגל, בחוף הים, בפרקים ציבוריים, בהפגנות, ולמעשה אתה מצולם מפתח ביתך לכול מקום בו אתה הולך נוסע טס או מבקר.
ביום 28.1.2021 הגישו האגודה לזכויות האזרח ועמותת פרטיות ישראל, עתירה לבג"ץ נגד השימוש המשטרתי במערכת המעקב "עין הנץ מדובר במערכת אוטומטית לזיהוי לוחיות רישוי היוצרת מאגר מידע עצום, המתעד את תנועותיהם של אזרחים בכבישים ובארץ, והמידע נצבר לצרכים שונים.
הסתבר כי המערכת פעלה במשך שנים ארוכות ללא הסדרה בחוק; ללא מערכת פיקוח שיפוטית וללא שקיפות ציבורית.
בדיון שהתקיים ב27.5.2021- ציינה נשיאת בית המשפט העליון שאין מחלוקת שהמערכת פוגעת בפרטיות ולא ניתן להפעילה מכוח סמכויות הכלליות של המשטרה.
לכן, הורה בג"ץ למדינה לפרסם להערות הציבור בתוך 45 יום תזכיר חוק שמסדיר את מערכת המעקב "עין הנץ".
ביום 8 ביולי ,2021 עלה לראשונה תזכיר החוק לאתר התזכירים הממשלתי. אלא, שמדובר היה בתזכיר רחב הרבה יותר מזה שהתבקש על ידי בית המשפט משום שהוא עסק בזיהוי פנים אנושיות ולא בלוחיות רישוי. ההתנגדות לכך הייתה רחבה והטיפול בתזכיר נדחה.
אפריל 2022 הועלה התזכיר שוב, עם תיקונים שונים, לוועדת השרים לחקיקה ואולם הטיפול בו נדחה שוב. זהו התזכיר המונח כעת לפניכם.
בכוונת הממשלה לאפשר למשטרה להשתמש במערכת עין הנץ לזיהוי פנים על ידי חקיקה בכנסת.
המשטרה לא נוותר על השימוש במערכת.
המפכ"ל: "לא אישרתי למשטרה להשתמש במערכת לכל מיני דברים אחרים".
הבעיה היא שהנושא לא עוסק רק בלוחיות רישוי של מכוניות אלא במערכות של זיהוי פנים אנושיות; לא רק למטרות חקירת פשיעה אלא לצרכי חיזוי פשיעה ודיכוי הפגנות.
התזכיר איננו מסדיר רק את השימוש המשטרתי במערכת הכוללת זיהוי לוחיות רישוי של מכוניות, אלא עוסק באופן מפורש ב"מערכת צילום ביומטרית", שהיא מערכת המאפשרת "זיהוי אדם באופן ממוחשב, על סמך נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו על ידה" וב"מערכת צילום מיוחדת" שהיא מערכת "בעלת יכולת טכנולוגית לזיהויו של אדם או של חפץ בזמן אמת ובכך מאפשרת להתחקות או לבלוש אחר אדם".
כלומר, התזכיר עוסק בזיהוי פנים אנושיות באמצעים טכנולוגיים, מבוססי בינה מלאכותית.
1 . בג"ץ 641/21 האגודה לזכויות האזרח נ' משטרת ישראל.
בנוסף, התזכיר עוסק בשימוש בזיהוי פנים באמצעות מערכת של מעקב המונים ככלי מניעתי, ולא במעקב אחר חשוד קונקרטי בצו שיפוטי ספציפי.
2. וכן בשימוש בזיהוי פנים לצורך אכיפת איסורי כניסה וצווי הרחקה ממקומות ציבוריים, כלומר לשימוש במערכות זיהוי פנים על מנת לדכא הפגנות ולא רק לחקירת פשיעה.*
3. הבעיות בזיהוי פנים בשימוש מערכות אכיפת החוק שימוש במערכות זיהוי פנים אלגוריתמי על ידי מערכות אכיפת חוק מעורר את הבעיות הבאות:
עומק המידע – שימוש במערכות מבוססות בינה מלאכותית לזיהוי פנים איננו נעצר בידיעה מי היה, היכן ומתי. מערכות אלה כבר כיום מסוגלות לנתח מצבי רוח, נטיה מינית ועוד. הדבר מעניק למשטרה גישה למידע שהוא רגיש ביותר ונמצא בליבת הזכות לפרטיות, גם אם נאסף במרחב הציבורי. טעויות, אפליה ואכיפת יתר כלפי קבוצות מיעוט, בעיקר בעלי צבע פנים כהה – מערכות זיהוי פנים המתאמנות על נתון קיים במערכות אכיפת החוק , יוצרות שיטור יתר כלפי אוכלוסיות מיעוט שהיה כלפיהן שיטור כזה בעבר. בנוסף, חוסר היכולת ליצור אבחנות טובות בין אדם לאדם כשמדובר באוכלוסיות מסוימות, כגון כהי פנים, עלולה ליצור טעויות ואכיפה לא מוצדקת.
חשש מדליפה של מאגר רגיש ביותר ושימוש לרעה על ידי בעלי סמכות גישה למערכת. אפקט מצנן – הצבת מערך של מצלמות חכמות במרחב הציבורי, תמנע מאנשים להתנהג באופן חופשי מתוך חשש שהם נתונים תחת מעקב, ובין השאר לממש את הזכויות הפוליטיות שלהם. "חיפוש בשחור " – מערכות איסוף מידע כלליות מעניקות למשטרה מידע לא קונקרטי, בדומה לרשויות ביון ולצבא.
מידע כזה בידי המשטרה משנה את יחסי הכוחות בין המשטרה לבין האזרחים.
כל זה היה בממשלת בנט לפיד, אך תחלופת השלטון, לממשלת נתניהו, סמוטריץ, בן גביר, הביאה סדר עדיפויות חדש והעניין נדחק לטובת הרפורמה המשפטית, ההפגנות יוקר המחייה בעיות ביטחון מדרום צפון ומבית, בינתיים המשטרה ממשיכה להשתמש במערכת ולצבור מידע על האזרחים. בלא סמכות חוקית כל שהיא, וחקיקה איין.
לא היועמ"ש ולא מבקר המדינה מטפלים בעניין לטובת אזרחי מדינת ישראל שאפילו לא מרגישים שהם "בבית האח הגדול".
שלא רק מעמיס מיסים דוחות קנסות אלא מבקר וצובר מידע על כל צעד ושעל שלנו האזרחים.
בארצות אחרות כגון גרמניה או ארה"ב המידע הנצבר נמחק כעבור שבועיים אם לא מאותרת עבירה הקשורה למידע הנצבר.
קחו את העניין לתשומת לבכם כאשר יוצאות לכם/ לכן המילים המכובדות של ההמנון "להיות עם חופשי בארצנו"…
*מתוך וועדת שרים לעינייני חקיקה אפריל 2022.
מאמר זה נכתב על ידי סילבן כהן
